#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפח. האם מותר לתלמיד להתיר מנעל לרבו ומדוע? 	במקום שאין מכירין אותו ואינו מניח תפילין אסור שהרואה אומר שהוא עבד כנעני. אבל במקום שמכירין אותו או שמניח תפילין מותר שאין דרך עבדים להניח תפילין [כל שעה, תוס'].	כתובות צו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפט. תניא אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה. מדוע לרבינא אם תפסה לכתובתה מוציאין ממנה והאם הלכה כרבינא?<br>	"כתבו התוס' (ד""ה אלמנה) בשם הריב""ן דמיירי בתפסה לאחר מיתת הבעל ולמזוני מועילה תפיסה ולא לכתובה משום דמזוני לא טרפה ממשעבדי אבל כתובה טרפי ממשעבדי. ור""ח וה""ג פירשו דמיירי בתפיסה מחיים ודוקא למזוני מהניא אבל לכתובה לא משום דלא נתנה כתובה לגבות מחיים. ה""ג פסק כרבינא ור""ח פסק כמר בר רב אשי שמועילה תפיסה גם לכתובה. וכתבו התוס' שלדעת ה""ג מר בר רב אשי מודה לרבינא ומה דקאמר הכא אינו אלא אתקפתא בעלמא."	כתובות תוס' צו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצ. אלמנה ששהתה שנתיים ולא תבעה מזונותיה האם איבדה מזונות?<br>	"עניה איבדה מזונות שעברו בששהתה שנתים דמלא תבעתן מחלתן אבל עשירה מוחלת רק אם לא תבעה שלש שנים א""נ פרוצה איבדה מזונות שעברו בששהתה שנתיים ולא תבעה אבל צנועה בושה לבוא לב""ד ואינה מוחלת רק אם לא תבעה שלש שנים <sup>צז</sup>. ולכולן יש מזונות מכאן ולהבא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צז.  כתב הרא""ש דמשום דמסקינן לקמן בע""ב שנכסים בחזקת אלמנה קיימי א""כ מחמירים את שני שתהיה עניה ופרוצה. התירוצים ולא איבדה בשתי שנים עד </span>"	כתובות צו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצא. תניא מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה. באלו אופנים ניתן לפרש המחלוקת? (3) 	"1. דר' יהודה דאמר בעי לפרושי סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה ור' יוסי דאמר לא בעי לפרושי סבר דנכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה.<br>2. דכו""ע נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה ור' יהודה עצה טובה קמ""ל דלא ליקרו לה רעבתנותא.<br>3. דכו""ע נכסי בחזקת יתמי קיימי והיינו טעמא דר' יוסי כדאביי קשישא דאמר שזו תמכור בסתם והיא יכולה להחליט אף לאחר המכירה לצורך מה מכרה והלקוחות לא יוכלו לומר לה שמכרה לצורך כתובתה. אבל ליתומים שיכולין לטעון לה שפרעו לה מזונות ממקום אחר והכל לכתובה מכרת ונתקבלת כתובתיך היא יכולה להעמיד עדים שיראו את הנמכר למזונות ואם תצטרך לכך יבואו ויעידו. (פנ""י בדעת רש""י)."	כתובות צו:		
